ליאת בלוך מבת שלמה לקחה את המשק הוותיק של המשפחה והפכה אותו לפנינה בלב החקלאות הקונבנציונלית…
לבקשתי כתבה לי כמה מילים על הגידול הנדיר שלה!
היום באתי לבקר אותה, לראות את הקטיף, המיון ועל הדרך לאסוף כמה ארגזים של שסק מהפחת שיש
חצי ארגז הורדתי בבסיס של הבת שלי שם כמה מהחיילים הודו שזו הפעם הראשונה שהם טעמו שסק!!!
השסק שהצלנו שבוע שעבר הפך לרוטב ברביקיו משוגע, טעים ברמות על!!!
״התחלתי לקטוף שסק אורגני לפני עשור. לא היה לי חשבון פייסבוק ולא ידעתי מה זה פוסט. אחת לשבוע שלחתי מייל וכללתי בתפוצה את מי שרק אפשר. כתבתי על הפרי. כתבתי על האדמה.
כשהתחלתי ביולי 21 להעלות פוסטים הם עסקו בנושאים אחרים. היום אני כותבת על השסק ואולי לראשונה בפלטפורמה זו.
מקטיפים קודמים נשארו פנקסים על פנקסים של תעודות משלוח. אין לי מושג למה אני עדיין שומרת אותם ונותנת להם למלא מגרות. כשהימים מתארכים והעבודה קשה אני מזכירה לעצמי שבסוף זה נגמר וחוזרים לשגרה.
כל כך הרבה אנשים כבר עבדו איתנו בקטיף. ובשנים האחרונות גם התארחו בעונת הקטיף וגרו בביתנו. וזה אולי אחד הדברים המופלאים. ילדינו כבר בגרו ויצאו מהבית ואולי נכון יהיה שנארח גם בתקופת הדילול.
בנובמבר, דצמבר כשהעשב מתחיל לנבוט והימים הולכים ומתקצרים אנחנו מדללים את הפרחים.
הפירות שאנחנו קוטפים בימים אלה קשורים קשר עז לאותו דילול. הוא שמאפשר להם את הגודל והופך את הקטיף לאפשרי. קשה, אך אפשרי.
בת שלמה נראית בחודש הזה כמו מעצמה חקלאית. משאיות עצומות בגודלן נכנסות לישוב ויוצאות מחצרות החקלאים השכנים כשהן עמוסות בשסק.
הזן העכשווי עומד בליבו של הענף הזה. זן אברי. חקלאי מכרם מהר”ל גילה אותו במטע שלו. טיפח ופיתח אותו, יצר את ההרכבה הנכונה, והכל מאותו ענף עליו גדלו פירות אחרים. שונים.
לחקלאי קראו אברי טירק והוא נהרג טרם הספיק לשתול את המטע הראשון. הזן נקרא על שמו. לולא שם לב כלל לא בטוח שהיה היום שסק בשווקים.
הזנים הקודמים אמנם הניבו גם הם פירות רבים ויפים אך הרבה פחות אמידים. הזן החדש אמיד ובאורך פלא גם טעים להפליא. מתוק ועם ארומה ייחודית.
כלל לא בטוח שהזנים הקודמים (במטעים של המשפחה גידלו: עכו 1, עכו 13, זיקים וצריפין) היו מצליחים לעמוד גם הם בדרישות השוק העכשווי.
ואם כבר דרישות השוק אז המטע שלי הוא אולי היחיד שגדל בשטח פתוח. ללא בית רשת. הפרי אכן יותר מנומש. הוא גם טעים להפליא ועכשיו הוא בשיאו.
