ביקורי בחווה "שורש ועלה" במושב בן שמן היה הרבה מעבר לסיור – זה היה מפגש עם אדם מיוחד, עומר, ועם חזון יוצא דופן של חקלאות בריאה, חכמה ומחדשת.
על שלושה דונמים בלבד, עומר מגדל מגוון עצום של גידולים, ללא כימיקלים וללא עשבייה. הוא מכיר כל שתיל ושתיל, יודע בדיוק מה כל ירק או פרי זקוק לו כדי להיות הטעים והבריא ביותר. אדם אחד חרוץ שמספק מזון מזין ואיכותי ליותר מ-60 משפחות מדי שבוע – הישג מדהים לכל הדעות.
חקלאות שנותנת מהלב
בזמן ביקורי, עומר תרם עשרות קילוגרמים של תוצרת למיזם "אדמה לאדם", תוצרת שלא היה לה דורש. הבוקר, כשהודיתי לו, הוא כתב לי מילים שנגעו עמוק בלב:
"בתוך כל התקופה המאתגרת הזו, שמאופיינת בערימות של חושך – המפגש איתכם והחיבור בין העשייה שלכם לשלי הם ממש טיפות של אור בשדה של אור. כל מה שאני מבקש מהחיים האלה זה לראות את האור הזה שמאיר את החושך."
החקלאות כאורח חיים
עומר תיאר את עבודתו בשדה כרכבת הרים מלאה ברגשות – חרדה, פחד, שמחה והתרגשות – ממש כמו מחזור החיים של גידול: זריעה, נביטה, לבלוב, פריחה, ואפילו נבילה. הוא מאמין שהאדמה מלמדת שיעורים על חיים, אובדן, והמשכיות.
"האופן שבו אנשים קונים ירקות יכול ללמד אותנו על האופן שבו הם שופטים את זולתם ואת עצמם," כתב. עומר מדבר על ההבנה שהשבור הוא לעיתים השלם האמיתי, ועל החשיבות לדעת את האמת מאחורי המזון שאנו אוכלים – שהגזר בסופר נקטף לפני חודשים, שחלקי חסה מושלכים לפח, ושירקות לא מושלמים לעיתים טעימים ובריאים יותר.
חיים בקצב האדמה
אחד האתגרים הגדולים של עומר הוא לחיות בקצב השדה – קצב איטי, טבעי וזך, שאינו מתיישב עם המיידיות של התרבות המערבית. עם זאת, הגידולים עצמם, יחד עם האנשים שתומכים בו, מעניקים לו כוח להמשיך בדרך.
"חקלאי מאמין בחי עולמים וזורע," כתב עומר, מסכם את חווייתו בחווה במשפט עמוק שמזכיר לנו את הקשר בין אמונה, עבודה, וטבע.
תודה על האור
לסיום, עומר הודה לכל מי שתומך בו ובחקלאות שהוא מאמין בה:
"לימים של אור, טוב, נועם ונחת, שנייצר ונחיה כמה טיפות של אור שרק אפשר."
חלק משם משפחתו הוא אלתר, אבל מבחינתו, פשוט "עומר" – מספיק כדי לתאר אדם שמקדיש את חייו לאור שבחקלאות ובאדמה.
